האלפא היה נראה כאילו עבר דרך מגרסה ולמרות שרציתי קצת לצחוק ידעתי שזה רציני ואין זמן לבזבז אבל מה שבאמת מפתיע זה דווקא מי שאחראי לזה,מעליו מתנשא לא אחר מאשר צ'ייס שמצד אחד נראה שהוא קצת לא בשליטה על עצמו אבל מצד שני משהו שונה לגביו גם בהיבט אחר ואני לא יודע מה זה אבל מצד שני גם לא היה לי זמן לשאול.
הגבתי הכי מהר שיכולתי ורצתי ישר לצ'ייס והפלתי אותו לרצפה הכי חזק שיכולתי ואחרי שקמתי מיד זזתי כמה מטרים אחורה,ניסיתי ליצור מרחק ככה שאני יוכל להגיב על מה שצ'ייס ינסה לעשות אבל מצד שני נראה שהוא בעצמו לא יודע מה לעשות כי הוא נלחם אבל לא בנו אלא בעצמו והוא מלמל כל מיני דברים כמו "די,אני לא מפלצת ואתה לא יכול להגיד לי מה לעשות" וזה היה מוזר אבל החלטתי שאולי עדיף כרגע לעזור לאלפא שנראה שהוא מתקשה לקום וג'סיקה מתקשה להרים אותו על רגליו.
רצית לכיוון שלהם אבל לפני שהספקתי להגיע צ'ייס התנגש בי כל כך חזק ששנינו עפנו לכיוון היער מאחורי הבר,ראיתי שהוא נאבק וניסיתי לדבר איתו "צ'ייס תגיד לי מה קורה לך ואולי אני יוכל לעזור אבל תנסה להתרכז ולהירגע" וראיתי שהוא מנסה אבל משהו שולט בו או לפחות מנסה וזה לא קל כי הוא לא סתם הייבריד אלא הוא המקורי,הראשון מהמין שלנו והוא הכי חזק מאיתנו פיזית וגם נפשית או לפחות זה מה שאני משער.
אחרי מה שנראה או יותר נכון הרגיש כמו דקות ארוכות ראיתי על העיניים שלו שהוא חזק לעצמו והוא אמר "ג'ק,מה אתה עושה פה או יותר נכון מה אני עושה פה?" ושאלתי אותו "מה אתה לא זוכר מה קרה לך?מה אתה זוכר?",הוא חשב לכמה דקות ואמר "הדבר האחרון שאני זוכר הוא שהייתי נעול בצינוק של האלפא ושמעתי קול שלחש לי שהוא יעזור לי להשתחרר בתנאי שאני יעזור לו להשיג משהו" ושאלתי "מה הקול הזה רצה שתשיג" ואז הוא הסתכל עלי ואמר "ספר כלשהוא שאמור להכיל כישופים חזקים מאוד וזהו,אחר כך אני לא זוכר כלום" וראיתי על פניו שהוא דובר אמת.
חזרתי לג'סיקה ולאלפא שנראה יותר ויותר גרוע וידעתי שאנחנו חייבים לקחת אותו לבית החולים שנמצא בלהקה,למרות שהוא התנגד הוא ידע שזה הדבר הנכון לעשות וכשהגענו לקחו אותו מיד לניתוח כי הוא לא נשרט מצ'ייס בדרך הרגילה אלא משהו אחר לגמרי לפחות לפי מה שהרופא אמר בטפרים של צ'ייס היה רעל שמשפיע על המערכת החיסונית של אנשי זאב ומשפיע על תהליך הריפוי שלהם ומאט אותו לרמה כמעט של בני אנוש ובנוסף ייקח לו כמה שבועות לחזור לעצמו.
במשך שבועיים אני והאלפא ביחד ניסינו להבין איך זה קרה או יותר נכון אני ניסיתי להבין כי בסופו של דבר האלפא לא רצה לדבר על מה שקרה אבל אחרי שכנועים רבים הצלחתי לגרום לו לספר לי מה קרה,הוא אמר "צ'ייס נהיה פראי והרג את כל השומרים שהיו ליד התא שלו,אני ניסיתי להילחם בו אבל הטפרים שלו גרמו לי יותר נזק מבדר"כ ועכשיו אני יודע למה אבל מה שיותר מוזר זה העיניים שלו,הם היו אדומות ולא הכחול הרגיל שלהם מה שאומר שהוא נשלט ע"י מישהו רק שאני לא יודע מי או בשביל מה" ואז נזכרתי במה שצ'ייס אמר לי.
שאלתי אותו אם הוא יודע משהו על ספר שמכיל כישופים חזקים והוא מיד הבין על מה דיברתי ואמר "כן זה בדיוק מניסיתי למנוע ממנו לקחת אבל לצערי זה לא הלך" אז מתוך סקרנות שאלתי אותו "מה הספר הזה מכיל בכלל",הוא הסתכל עלי במבט מבוהל ואמר "הוא מכיל כישוף שיכול לאפשר ליצורים על טבעיים לחזור לחיים ואני יודע על ערפד אחד שמנסה לחזור לחיים כבר במשך מאות שנים ואסור שזה יקרה" וכששאלתי מי הוא ענה בקול מבוהל "אחד הערפדים האכזריים בהיסטוריה:הוא מוכר רק בשם "הקוטל" בגלל המוניטין שלו של קטילת האויביים שלו".
חזרתי לדירה של ג'ון וג'סיקה ישבה וחיכתה לי וראיתי שהיא דאגה אז ניסיתי להרגיע אותה אבל ראיתי שזה לא עוזר במיוחד,שמחתי לראות שהיא בסדר והתנצלתי על הערב אבל היא אמרה "אני רגילה שדברים מוזרים קורים כשאני לידך אז זה בסדר,אני עדיין אוהבת אותך" והאמת שלא האמנתי שהיא אמרה את זה,אמרתי לה שאני אוהב אותה גם ואני מקווה שעכשיו באמת נוכל להתחיל התחלה חדשה בחיינו אבל אני יודע שאני אצטרך למצוא את צ'ייס ולמנוע מהערפד הזה שהאלפא דיבר עליו לחזור לחיים אבל ביחד עם ג'סיקה ידעתי שלא משנה מה היא תהיה לצידי ולכן זו עדיין נחשבת להתחלה חדשה(סוג של).
פרק 25 של הסיפור,מקווה שתהנו:)
');){kind=link}