זה היה יום שמשי ונהדר,אני קמתי בבוקר רענן ומוכן ללימודים ולמה אתם בטח שואלים אז טוב זה די פשוט,זה היום הראשון של הלימודים בבצפר חדש שבו כבר לומדת ידידה שלי ולכן היא גם זו שמקפיצה אותי לשם וזה יישמע מוזר או אולי מטומטם אבל אני קצת במתח לקראת היום הזה אז מקווה שהוא יעבור טוב.
שמי בריידי ואני בן 16 ואני איש זאב שזה מגניב אך בא עם כמה בעיות משל עצמו אבל אני מתמודד עם זה כבר מאז שהשתנתי לראשונה בגיל 13 ובהתחלה הייתי מפחד מזה אבל מאז אני ממש נהנה להיות איש זאב וידידה שלי היא גם אבל היא פחות מתלהבת,מי היה מאמין אה,בכל מקרה לאחר שהתארגנתי ואמרתי ביי להורים ולאחותי הקטנה יצאתי מהבית וראיתי שידידה שלי כבר מחכה לי בחניה עם הרכב ולמי שתהה קוראים לה קלואי והיא גדולה ממני בקצת,אם יום אחד זה נחשב בכלל.
לאחר שנכנסתי לרכב שלה היא ישר התחילה עם החקירות הרגילות שלה כמו בכל בוקר:"שוב פעם אתה מאחר,אני כבר מחכה לך פה קרוב לחצי שעה אבל יש לך מזל שאתה ידיד ממש טוב שלי" ולאחר מכן היא נרגעה ויכולתי לשמוע מוזיקה קצת ולמזלי היה זמן כי הבצפר היה במרחק של כ-20 דקות נסיעה.
לאחר שהגענו אמרתי לה:"טוב אני צריך לזוז להנהלה בשביל לקבל את לוח השעות ואת השיעורים שאני אמור להיות בהם אז נתראה בהפסקה קלואי ותודה על הטרמפ" והיא צעקה:"אל תשכח להנות היום ותהיה זהיר" ואני תהייתי למה היא אמרה לי את זה אבל לא היה לי זמן לחשוב על זה אני כבר גם ככה כמעט איחרתי כבר:"או לעזאזל אני מאחר,כל המקום הזה נראה אותו דבר אוף!!" ואז ראיתי מזווית העין אבל לפני הכול שמעתי כי אחרי הכול לאנשי זאב יש שמיעה יוצאת מהכלל,אז שמעתי מישהו מדבר עם מישהי:"את צריכה להבין את זה,אני לא מוכן לקבל לא כתשובה אז בגלל שאני נדיב יש לך יום לחשוב על זה אוקי ועוד דבר אחד ג'ס אני מאוד מקווה שאת מבינה מה יקרה אם תגידי לא" ואז זהו כבר לא שמעתי כלום וכנראה שהשיחה הזו נגמרה,מעניין על מה כל זה היה....
בכל מקרה לאחר שעבר כחצי יום שממנו האמת רק שני שיעורים היו יחסית מעניינים למרות שהסתכלתי על כמה דברים אחרים אם אתם מבינים למה אני מתכוון אבל בכל זאת הגיע הזמן לאכול צהריים והלכתי לכיוון הקפיטריה בשביל למצוא את קלואי אבל זה היה מסובך, קודם כל החדר אוכל היה ענק ודבר שני מרחוק קשה היה להבחין בה אבל למזלי או לצערי היא הייתה חייבת לצעוק:"היי בריידי בוא כבר שמרתי לך מקום,קדימה" והאמת זה קצת הביך אותי אבל זה גם היה נחמד מצידה.
לאחר שאכלתי ושמעתי הרבה סיפורים מקלואי ומחברים שלה שיצא לי להכיר קצת באותו יום זזתי לכיוון שיעור הספורט שהיה לי והאמת הוא לא היה משהו,זה היה יותר הסברים כללים על מה הולך להיות ומה נעשה וכו' אז היה די משעמם אבל אז שמעתי את אותו קול ששמעתי לפני זה כשחיפשתי את חדר ההנהלה,לפחות עכשיו אני יודע מי הבחור שדיבר ומתברר שקוראים לו אוסטין והוא אחד התלמידים הפופולריים ובדיוק כחשבתי שהוא לא שם לב שאני מסתכל עליו הוא העיף מבט ישירות אלי ונראה לי שהוא לא מרוצה מהעובדה שאני נמצא פה,מעניין במה הוא הסתבך ומקווה שאני לא הסתבכתי איתו על היום הראשון.
נ.ב:
זה הסיפור הראשון שאני כותב אי פעם והאמת אני ממש חדש בזה אז למי שיש הערות או בכללי רוצה להציע הצעות לשיפור מוזמן אז אני
מצטער שזה יצא ארוך אבל זה חלק ראשון ויהיו עוד.
');){kind=link}