הכל היה הפוך ומפורק כאילו טורנדו עבר בדירה והשאיר רק הרס בכל פינה אבל הריח היה משונה,הריח היה שילוב של איש זאב ובנאדם או במילה קצת שונה ציידים וזה מפתיע לא בגלל שלא ראיתי ציידים בחיים שלי אלא דווקא שהם חטפו מכשף ולא ערפד או משהו אחר אבל הנחתי שהם אולי שמעו שאני ומי ששוכן בדירה הזו היינו חברים טובים אז אולי בגלל זה הוא היה המטרה שלהם הפעם.
גם אני וגם בריאן הבנו שאולי הוא הסכנה אז ניסינו לחפש עוד רמזים לגבי המיקום שאליו הוא נלקח אבל אז נזכרתי במשהו,לפני שבוע הוא דיבר איתי ואמר שהוא נוסע לכיוון ניו יורק בשביל לעשות כמה "עסקים" ואז הוא ביקש ממני למצוא איזה ספר בשבילו שיוכל לעזור לו במצבים מסוכנים שהוא אולי עלול להיתקל בהם ואז כשהבאתי לו את הספר הזה הוא אמר שבמידה ויקרה לו משהו אז הספר יוכל להראות לי לאיפה הוא יילקח.
צחקתי באותו רגע אבל עכשיו ייתכן שזה הסיכוי היחיד שלנו למצוא אותו אז התחלתי לחפש את הספר הזה בתקווה שהציידים לא לקחו אותו,בדיוק שעמדתי לוותר ראיתי אותו פשוט יושב שם על השולחן שדווקא אותו לא הפכו ושברו שזה קצת היה מוזר אבל התעלמתי מזה וברגע שבאתי לפתוח אותו שמעתי קול בראש שלי שאומר לי להיזהר אבל לפני שהספקתי לחשוב על זה הרגשתי כאב שבא מהרגל שלי וראיתי מה המקור של הכאב.
חנית מעץ עם קצה כסוף וחד בקצה עבר לי דרך הרגל כנראה כתוצאה ממלכודת שהציידים האלה הטמיאו בתוך הדירה והסתכלתי על בריאן ואמרתי לו "תיקח את הספר הזה ולכו,אני מייד אהיה מאוחריכם אבל לכו ומהר" והוא לקח את הספר וגם הוא וגם האלפא ברחו החוצה בזמן שאני ניסיתי להוציא את החנית החוצה אבל זה היה קשה יותר ממה שחשבתי כי בכל תזוזה הרגשתי כאילו מיליון נמלים זוחלים לי בתוך הרגל וזה כואב ברמה שהייתי צריך לאגור את כל הכוח שלי על מנת שאני יוכל להוציא את החנית הזאת.
לקח לי זמן אבל הצלחתי לעשות את זה ואז שמעתי צחקוק של מישהו מאחורי אבל לפני שהספקתי להגיב הקיפו אותי משהו כמו עשרה ציידים והמנהיג שלהם החליט להציג את עצמו, הוא אמר "אני רואה שתפסנו לא רק איש זאב רבותיי אלא גם הייבריד שזה נדיר בימינו אבל איפה הנימוסים שלי אני לוק ואתה?" ואמרתי "אני ג'ק ונראה לי שאתם חייבים לי משהו" ולפי הפרצוף שלו הוא הבין על מה אני מדבר והוא פשוט צחק ואמר "אהה,אתה מתכוון לחבר שלך אז קודם כל תרגע אנחנו רק רוצים לדבר איתו אבל אני מבטיח לך שאם אתה רוצה אני יכול להגיד לך איפה הוא אבל קודם כל" ואז הוא הוציא משהו מהכיס שלו.
זה היה סכין מכסף שהייתה חדה מאוד בקצה והוא פשוט זרק אותה לכיוון שלי ולפני שהספקתי להגיב עם הידיים שניים מהציידים שלו תפסו אותי והסכין פגע לי בזרוע חזק והיה דימום ממקום הפגיעה,היה ללוק את החיוך הכי ממזרי שראיתי והוא אמר "עכשיו אל תבין אותי לא נכון כי אני לא רוצה לפגוע בך אבל אין לי ברירה לכן אני נותן לך צ'אנס אחד אחרון ללכת חזרה מאיפה שבאת ולעזוב את החבר שלך למותו או שתגיע לרכס ההרים שנמצא במרחק של כמה שעות מהעיר ואני מבטיח לך שכל התשובות שלך יענו אבל אתה אולי לא תחיה כדי להבין אותם אז תבחר אבל בכל מקרה עד לפעם הבאה ג'ק" ואז הוא פקד על הציידים שלו לעזוב אותי והם פשוט עזבו את המקום.
אני נשארתי פצוע ומדמם על הרצפה אבל הוצאתי בסוף את הסכין ויצאתי מהדירה לכיוון החנייה בחוץ,בריאן והאלפא עזרו לי להיכנס לאוטו ואחרי כמה זמן שהחלמתי נסענו לכיוון רכס ההרים שנמצא במרחק של כמה שעות נסיעה,לא ידענו מה נמצא שם אבל החבר שלי צריך עזרה ואני לא מפנה גב לאנשים שאכפת לי מהם ואני יודע שהם לא יעשו לי את זה גם כן וביחד אנחנו נצליח אבל ברגע שהגענו שמנו לב מיד לדבר אחד שבולט מאוד:זה בבירור היה שטח של ציידים וככל הנראה יהיו מלכודות.
למרות זאת לא וויתרתי וגם בריאן וגם אני התקדמנו ראשונים כי החושים שלנו קצת יותר חדים משל אנשי זאב רגילים אז אנחנו נהיה הראשונים להרגיש אם משהו הולך לקרות אבל לא ציפינו לזה,רק התחלנו ללכת וכבר הפעלנו בצורה כלשהיא כל מיני מלכודות אבל אחרי שעות מתישות הצלחנו לעבור את כולם או לפחות כך אני חושב והמשכנו ללכת במשך כמה דקות והגענו למקום פתוח שמוקף בהרים ושמה ראיתי אותו.
הוא שכב עם הרצפה מחוסר הכרה ונראה שהוא חטף לא מעט מכות אבל לפני שהספקתי לרוץ אליו בריאן עצר אותי ואמר "תגיד,זה רק אני או שזה קל מידי" ואז אמרתי "עכשיו שאתה אומר את זה אז כן זה קל מידי הייתי בטוח שתהיה יותר התנגדות",בדיוק שאמרתי את זה הופיעו כמות גדולה או אפילו ענקית של ציידים וביניהם לוק והבנו שאנחנו מוקפים,הוא רק הסתכל עלינו ואמר "אני כל כל שמח שיכולתם להצטרף אלינו אבל לצערי פה זה חייב להיגמר אז להתראות,מוכנים ואש" והיו יריות מסביבנו ובדיוק כשכבר קיבלנו את הגורל פתחתי את העיניים וראיתי שמסביבנו יש מעין שדה כוח ואותו מכשף שהיה מחוסר הכרה עמד לידינו ואמר "לא היום ציידים,לא היום" ואז הוא הוציא משהו מהכיס וזרק לכיוון הציידים.
ברחנו משם כמו שמעולם לא ברחנו משום מקום וביחד הגענו לרכב ונסענו משם חזרה ללהקה וכשהגענו לשם לקחתי את החבר הטוב שלי לרופא כדי שיבדוק מה קרה איתו וככה אולי נבין מה קרה לו ומה העניין עם כל הציידים האלה,במשך שעות חיכיתי אבל נראה שהמצב לא טוב עד שהרופא יצא מהחדר ואמר "קודם כל הוא יהיה בסדר אז אין לך מה לדאוג אבל הוא צריך לנוח" ואחרי שנכנסתי לחדר שבו הוא שכב אמרתי "מה לעזאזל עשו לך חבר".
פרק 21 של הסיפור אז מקווה שתהנו ממנו:)
');){kind=link}