ברגע שניגשתי לאחותי ראיתי שהיא לא נראית טוב אבל זה לא בגלל שחצי מהבגדים שלה קרועים אלא בגלל סיבה אחרת:היה נראה שהיה לה פצע פתוח בצד של הבטן שלה ולא נראה שהוא מפסיק לדמם,לקחנו אותה מהר למרפאה בתקווה שאולי הם יוכלו להסביר לנו מה קרה לה ואולי יהיה לנו מושג גם מי עשה את זה כי כרגע לא אני ולא אבא שלי יודעים מה קרה לה.
במרפאה ישבנו במשך כמה שעות עד שהרופא יצא ואמר לנו "נראה שהיא תהיה בסדר,מי שעשה לה את זה היה מאוד חזק ונראה שהפצעים האלה יישארו איתה במשך כמה זמן אז אני מציע שהיא תיקח את הזמן לנוח ולחזור לעצמה ואני מקווה שתוכלו לתת לה את הזמן הזה" וצחקתי כשהוא אמר את זה,הוא לא מכיר את אחותי והיא לא בנאדם שישב לנוח עד שהיא תנקום במי שעשה לה את זה אבל ידעתי שאני אצטרך לשכנע אותה לא לעשות את זה ולפי המבט של אבא שלי הבנתי שזה תלוי בי.
במשך כשבוע אחותי נחה כמה שהיא יכולה וכשאני אומר נחה אני מתכוון שהיא שיגעה אותי כל כך שיכולתי להרוג מישהו אם הוא היה עומד לידי אבל מזלו של כל אחד בעולם הזה אני הייתי לבד באותו זמן,אבא שלי ביחד עם האלפא ניסה לחפש רמזים בזירה שבה מצאנו אותה אבל נראה שאין שום דבר שיכול לעזור לנו למצוא מי או מה עשה לה את זה ולא נראה שהיא הולכת להגיד לי במשך תקופה אבל באמת שניסיתי אבל היא פשוט שותקת ולא מדברת ברגע שאני מעלה את הנושא של מה שקרה(היא כנראה לא רוצה לדבר על זה)אז עזבתי אותה ודיברנו על דברים אחרים.
אחרי כשבוע נוסף נראה שהיא במצב הרבה יותר טוב והאמת מצבה כל כך טוב שאני והיא יצאנו לריצה בשביל לתת לה קצת מרווח נשימה וגם לזאבים שלנו כי נראה שלא יצא לנו להשתנות במשך כמה זמן כבר וחשבתי שזה יכול להיות משהו ממש טוב לי ולה,ברגע שהגענו לנחל שזורם בגבול בין כמה להקות באזור נעצרנו לנוח אך בדיוק שהתחלתי להירגע שמעתי רעש שבא מהשיחים ונראה שגם אחותי שמעה אותו(לאחותי קוראים פ'ייג דרך אגב)ושנינו הסתכלנו אחד על השני במבט של מה זה היה ובדיוק שחשבנו לעצמנו דמות הופיע מאחד העצים והתקדמה לעברנו.
הדמות הייתה לא אחר מאשר האלפא של הלהקה המזרחית שנמצאת באחד הגבולות שהנחל הזה זורם דרכם,הואהיה אלפא די אנוכי ואגואיסט והאמת לא סבלתי אותו ובמיוחד שהפעם האחרונה שנפגשנו זה נגמר בזה שהוא היה צריך תפרים כדי לסגור פצע שאני במו ידי פתחתי ובלי להסס הייתי עושה את זה שוב היום אבל משום מה אחותי התנהגה באופן שונה ממה שציפיתי:היא פשוט נרגעה והייתה שמחה לראות אותו וכשאני אומר שמחה אני מתכוון שעוד שנייה היא הייתה מתנפלת עליו ואלוהים יודע רק מה היו עושים אם אני לא הייתי פה אח... אני אצטרך לשכוח שאמרתי את זה.
ממה שאני זוכר קוראים לו איליי והוא נראה בשנות ה-20 לחייו אבל הוא האמת בין יותר מ-70 שנה וראיתי על הפנים שלו מעין מבט של דאגה אך גם הקלה ונראה שזה מופנה לאחותי שהיא בתורה החזירה מבט של שמחה ואושר ובנוסף גם סוג של דאגה או לפחות כך נראה לי,הם התחבקו והיא אמרה "ג'ק,זוכר שאמרתי לך שמצאתי את הנפש התאומה שלי ואני כל כך מאושרת" ואמרתי לה שאני זוכר כי זה היה לפני כמה שבועות והיא נשמעה כל כך שמחה בטלפון שדיברנו ואז היא המשיכה "אז מתברר שאתה מכיר אותו ועכשיו נפגשתם שוב חח" ופה הלסת פשוט נפלה לי.
אני לא מאמין שאחותי מכל האנשים היא הנפש התאומה של הבחור הזה ודווקא אחד שאני לא ממש סובל(אני יודע שאמרתי את זה על האלפא אבל עדיין,את שניהם אני לא סובל למרות שמסיבות שונות)אלב שמחתי בשבילה כי בכל מקרה היא אחותי והיא משפחה ואני מעריך משפחה מעל הכל אבל החלטתי שאני יכול להשאיר אותה פה איתו אבל ביקשתי ממנו שישמור עליה כי היא עדיין מחלימה ממה שקרה ולה וגם בכללי שיזהרו כי הלהקה השנייה שנמצאת פה באזור היא לא כל כך נחמדה לפי מה ששמעתי.
הוא הבטיח להחזיר אותה כמה שיותר מהר ואני פשוט רצתי משם חזרה לכיוון הלהקה ולאלפא וקיוויתי שאולי לאבא שלי ולאלפא יש כמה תשובות שנוכל לבדוק מי תקף את אחותי ונוכל לעצור אותו,כחזרתי ראיתי שאבא שלי והאלפא דיברו ביניהם וניגשתי לדבר איתם ואמרתי שאחותי נמצאת עם החבר שלה ואבא שלי היה מופתע שיש לה חבר אבל שמח בשבילה למרות שהוא עוד לא ראה אותו אני לא היה מופתע אם הוא יתנפל עליו קודם לפני שהוא יוכל להסביר את עצמו חח אבל שאלתי אם יש חדש לגבי מי עומד מאחורי התקיפה על פ'ייג ונראה שלשניהם אין תשובה לפי המבטים שלהם.
במהלך הערב אחרי שפ'ייג חזרה ואבא שלי קצת רב איתה לגבי החבר שלה אך בסוף נראה שהכול בסדר דיברנו על כל מה שמצאנו ומשם ניסינו להבין מי עמד מאחורי התקיפה והאם ייתכן שהוא עדיין ינסה שוב,אמרתי שאולי עדיף להגביר את כמות המסיירים בגבולות על מנת למנוע ממנו להפתיע אותנו ונראה שהאלפא הסכים ואבא שלי התנדב להיות הראשון הלילה לסייר בגזרה והחלטתי להצטרף אליו ככה שנוכל להגיב עם משהו יקרה ואחותי תזכה לשינה כמו שמגיע לה אחרי מה שהיא עברה למרות שהיא לא שמחה מזה כל כך.
במהלך הסיור או לפחות החלק הראשון של הסיור(כמה שעות בערך שבהם לא קרה משהו מעניין במיוחד)חשבנו שהלילה הולך להיות שקט אבל בדיוק שחשבנו את זה שמענו רעש שנשמע שהוא נובע מהשיחים בעץ שנמצא בדיוק בגבול בינינו לבין הלהקה המערבית שגם שכנה של הלהקה של האלפא,ברגע שהתקרבנו לעץ משהו קפץ ממנו ולמראה עינינו הנדהמות ראינו זאב אבל לא זאב רגיל:זה היה איש זאב גדול ונראה שהוא כועס עם מבט שמופנה אלינו או יותר נכון עלי.
פרק 9 של הסיפור מקווה שתהנו:)
');){kind=link}