מאותו רגע שפתחתי את הדלת היה ריח של ריקבון באוויר ומיד ידעתי שאני ייראה גופה אבל מתברר שטעיתי,זו לא הייתה גופה מהיום אלא אחת שנראה כאילו עברו שבועות מאז שמישהו הרג אותה אבל אז נפל לי האסימון:זו הייתה אחות של ידידה שלי שנעלמה לפני כמה שבועות אבל מתברר שעכשיו אני יודע מה קרה אבל זה לא הדבר המוזר ביותר לגבי הגופה שלה.
על החזה של הגופה חרוט בצורה בולטת ודי ברורה משפט אחד שאומר "מה שאתה רואה זו רק ההתחלה,אם תמשיך להתעסק איתנו אתה תתחרט" והאמת הייתה לי תחושה שאני יודע מי אלה שעשו את זה,אנשי הזאב מהלהקה לשעבר של ליז ובמיוחד אותו אחד שכבר נצקלתי בו כמה פעמים אבל נראה שהפעם נגעתי בנקודה רגישה אם הוא עשה את זה אבל הוא יתחרט על זה והפעם אני מבטיח.
אחרי שהתקשרתי לאלפא והוא ראה את מה שקרה הוא ביקש ממני להגיע לארמון שלו בלב של הלהקה שלנו,הוא אמר שאני יהיה יותר בטוח שם מאשר בדירה שלי פה בעיר אבל הדאגה שלי זה ראול כי אני לא רוצה להשאיר אותו לבד אבל האלפא הבטיח לי שהוא גם יכול לבוא ופה האמת שמחתי אבל אז נזכרתי שאני צריך לראות את ליז.
אמרתי לאלפא שאני צריל לזוז ונסעתי לכיוון שלי הבית של ליז שנמצא לא רחוק מהמקום שאני גר בו,היא גרה יחד אם אבא שלה בגלל שהוא התעקש ובמיוחד בגלל העובדה שרק אבא שלה,ליז או אני מסוגלים להפעיל את האבן/תכשיט הזה משום מה ואנחנו לא יודעים למה אבל כרגע זה פחות דחוף,קודם כל אני חייב להביא אותה למקום מבטחים כמה שיותר מהר(וגם את אבא שלה כמובן).
אחרי שהגעתי ראיתי שהיא כבר מחכה לי בחוץ והאמת רק שמחתי לראות אותה וברגע שיצאתי מהרכב היא רצה אלי וחיבקה אותי חזק ואמרה "שמעתי מה שקרה ליד המועדון וליד הבית שלך,אתה בסדר?" וראיתי שהיא מודאגת אבל אמרתי שהכול בסדר,אחרי הכול לא רציתי להדאיג אותה ובמיוחד לא עכשיו אבל כרגע אמרתי לה "אני יודע שאת מודאגת אבל כרגע אני צריך שתבואי איתי,את ואבא שלך צריכים לעוף מפה כמה שיותר מהר כי נראה שהלהקה שלך לשעבר לא מוותרת ואני לא רוצה שתפגעו".
היא הייתה קצת בהלם לכמה שניות אבל מהר מאוד היא חזרה פנימה ודיברה אם אבא שלה לגבי העניין הזה,בואו נגיד שהוא לא היה להוט לעזוב והיה צריך ממש לשכנע אותו אבל לבסוף אחרי מה שהרגיש כמו שעות הצלחנו והוא הסכים ואחרי זה כולנו נסענו לארמון באמצא של הלהקה שלי אבל האמת זה לא להקה אלא יותר משפחה בשבילי והייתי סומך עליהם שיתמכו בי לא משנה מה.
ברגע שהגענו לארמון שהוא דרך אגב ענק ברמה שבאמת אי אפשר לתאר נכנסנו פנימה והאלפא יחד עם אשתו הראה לנו את המקום וגם את החדרים,מתברר שאני וליז נחלוק חדר שזה כבר דבר טוב בשבילי אבל ראיתי שזה קצת קשה לה אבל ניסיתי להרגיע אותה כי אני לא אדחוק בה לעשות משהו שהיא לא רוצה אבל אני מקווה שהיא כן תהיה רגועה ונוכל להעביר את הזמן שלנו ביחד בצורה טובה וגם כיפית.
אחרי יום ארוך הלכנו כל אחד לחדרו ואני וליז פשוט ניסינו לא לגרום לזה להיראות מביך אבל האמת זה היה קשה,אף פעם לא היינו ביחד ובמיוחד לא במצב כזה ששנינו חולקים מיטה אבל אחרי כמה דקות של שקט מביך היא אמרה "אני מצטערת,זה פשוט קצת מוזר לי כי אני לא רגילה ובמיוחד שאתה אה... טוב נו אתה יודע" וידעתי אבל רציתי לשמוע אותה אומרת את זה אבל נראה שהיא מהססת אז שאלתי אותה "ליז יש לי שאלה בשבילך אבל תעני לי בכנות,את אוהבת אותי?".
היא הייתה מופתעת ששאלתי את זה ואמרה "בטח שכן,אני אוהבת אותך אבל זה פשוטו מורכב בשבילי עדיין וזה שאתה לא לובש חולצה זה לא עוזר" ופה ראיתי שהיא הסמיקה ואהבתי את זה(הסיבה שלא לבשתי חולצה זה כי בדיוק יצאתי מהמקלחת ועוד לא הספקתי), ואז ראיתי שהיא רצתה להגיד עוד משהו אבל נראה שהיא מתביישת,הרמתי את הפנים שלה ככה דשהיא תסתכל לי בעיניים ואמרתי "את יודעת שאת יכולה להגיד לי הכול נכון?" והיא הנהנה עם הראש שכן ואמרה "אני לא רק אוהבת אותך,אלא מאוהבת בך" ואחרי זה פשוט נשכבנו במיטה ואז פשוט התנשקנו אבל אז היא עצרה ואמרה "אני לא חושבת שאני מוכנה עדיין לסקס" ואמרתי לה שזה בסדר,בשבילה אני מוכן לחכות.
למחרת בבוקר קמנו מחובקים במיטה ולמרות שרציתי להישאר במיטה כל היום ידעתי שאני צריך לקום וללכת,אז קמתי בשקט שאני לא יעיר אותה והלכתי למקלחת להתקלח ולהתארגן ואז יצאתי בשקט אבל לפני זה הסתכלתי עליה פעם אחרונה ופשוט שמחתי לראות אותה ברמה שאני לא יודע להסביר.
אחרי שהגעתי למשטח האימונים שלקחו כמה שעות שבהם הצלחתי לא רע ומתברר שאני עדיים יכול לכסח אנשי זאב או כל אחד שינסה להילחם בי,לקראת הערב התחלתי ללכת הביתה ותוך כדי עברתי ליד הגבול של הלהקה שלנו וראיתי שמלא אנשים התאספו בגלל משהו וכשבאתי לראות מה זה לא האמנתי למראה עיני:עוד גופה והפעם נראה שהיא נהרגה לפני קצת זמן ואז ראיתי שגם על החזה שלה חרוט משהו נוסף ואז הבנתי מה המסר של כל זה:אנחנו במלחמה והפעם זה רציני.
פרק 18 של הסיפור אז מקווה שתהנו:)
');){kind=link}