למרות שאני שוב בבית החולים אני מרגיש בסדר אבל מתברר שזה לא בדיוק המצב:אני אצטרך להישאר למשך כשלושה שבועות אבל פשוט הנהנתי ואמרתי לעצמי שזה יעבור מהר אבל חלק בי קיווה שזו תהיה הפעם האחרונה שאני אגיע לפה אבל מי יודע,אחרי שראול וליז הגיעו לבקר אותי וצחקנו קצת הם הלכו והאמת הרגשתי לבד.
אחרי כשבועיים הרגשתי כל כך טוב שחשבתי שאולי יוותרו וייתנו לי ללכת כבר מביה"ח אבל מתברר שעדיין לא,למרות שזה ביאס אותי לקחתי את זה בתור זה שאין ברירה אבל בכל מקרה חשבתי על משהו ואז נזכרתי ואמרתי לעצמי "רגע,איפה האבן?היא הייתה עלי לא?" ואז שאלתי את האחות שנכנסה אם מישהו לקח את האבן שסחבתי איתי והיה לה מבט של בלבול כאילו היא לא יודעת על מה אני מדבר.
אחרי כשבוע השתחררתי וחזרתי הביתה והכוונה לדירה המרווחת שיש לי ולראול אבל כנכנסתי ראיתי שהוא לא נמצא אז החלטתי ללכת לחדר ולנוח,תוך כדי קראתי ספר שמדבר על אבן כסופה שמעצימה את הכוח של אנשי זאב או ערפדים ברגע שהאבן באה במגע איתם ואז נזכרתי במשהו:בזמן שהחזקתי את האבן(או התכשיט לא משנה איך תקראו לזה)קיבלתי בוסט של כוח שלא הרגשתי כמותו אף פעם ואז באמת נפל לי האסימון.
עכשיו אני מבין למה אנשי הזאב האלה כל כך רוצים את האבן הזאת,כדי להעצים את הכוח שלהם ולהרוג אותנו אחת לתמיד אבל עדיין הקרב ביער היה קל מידי ואני מנסה להבין למה וזה כי אחרי הכל הצלחנו יחסית בקלות לברוח מה שמוזר אם הם באמת רוצים את האבן הזאת ובזמן שחשבתי לעצמי שמעתי רעש שנשמע כאילו הוא הגיע מחוץ לבניין.
ברגע שיצאתי ראיתי מה שנראה כמו 3 אנשים רבים מכות עם מישהו שנראה לי מוכר,לא ידעתי מי זה אבל החלטתי לעזור לו ובאותו רגע תפסתי את האגרוף של מי שאני מניח שהוא המנהיג שלהם והעפתי אותו לכיוון היער שנמצא מתחת לבניין ואז הבנתי מי זה:זה אותו איש זאב שפרץ לי לדירה אבל מה הוא עושה פה,לפני שהספקתי להגיב הוא תפס אותי בצוואר והצמיד אותי לקיר ואמר "אני לא מאמין שאני רואה אותך שוב,מה חזרת בשביל למות או שסתם אתה לא חכם במיוחד" ואחרי זה הוא הוריד אותי ואמרתי "לא אבל אני לא מוכן שתרביצו או תהרגו מישהו שהוא חף מפשע".
הוא צחק ואמר "מי?הבחור הזה?הוא לא חף מפשע אלא הוא כמוך:ערפד" ואז הסתכלתי על הבנאדם והבנתי שהוא באמת ערפד אבל נראה שהוא מישהו חדש שכנראה עוד לא שולט בעצמו ואז נעמדתי ואמרתי "ומה הוא כבר עשה שאתה מחליט שצריל להרוג אותו" והוא הסתכל עלי ואז על הערפד השני ואז שוב עלי ואמר "זה לא משהו שצריך להדאיג אותך אז פשוט תעוף מפה לפני שנהרוג אותך גם כן".
במקרה הזה חשבתי לעצמי אם באמת שווה לי לסכן את חיי בשביל הערפד הזה שאני אפילו לא מכיר אבל ידעתי שאני חייב לדעת על מה הם רוצים להרוג אותו לפני שאני יחליט אז אמרתי שוב "אבל מה הוא עשה שהחלטת להרוג אותו?" והוא פשוט צחק ואמר "הוא הרג אחד מאיתנו,אז החלטתי שאני אהרוג אותו בעצמי",במקרה הזה ישר אמרתי "ואם הוא עשה את זה בלי כוונה?" והוא פשוט צחק ואמר "מה פתאום,כולכם אותו דבר:חיות וחיות צריך להרוג" ואז הוא עצר לרגע והמשיך "חיות כמוכם של מסוגלים לשלוט בעצמכם".
ובדיוק שהוא אמר את זה הוא דחף את היד שלו לתוך החזה של הערפד והוציא את הלב שלו ואמר בקול מאיים "ועכשיו אחרי שזה נגמר,אתה הבא בתור אז מילים אחרונות יש לך" ואמרתי לו דבר אחד:"בוא נראה אותך כלב שכמוך" ופה הוא ממש התעצבן ובאותו רגע שהוא ניסה להתנפל עלי אז התכופפתי ונתתי לו מכה בבטן והוא התקפל על הרצפה ואז עילפתי את שני העוזרים שלו ואחרי זה תפסתי אותו בצוואר ואמרתי לו "אם אתה רק תעז לאיים עלי או על כל אחד אחר,אני מבטיח לך שהפעם הבאה אתה כבר לא תחיה כדי לספר על זה אתה מבין" וראיתי על הפנים שלו שהוא מבועת אז שחררתי אותו.
הוא פשוט הסתכל עלי ואמר "אנחנו עוד נראה לגבי זה,אבל בכל מקרה זו לא הפעם האחרונה שאנחנו ניפגש ואת זה אני מבטיח לך ערפד" והוא ברח יחד עם העוזרים שלו,אחרי זה חזרתי לדירה ופשוט התמוטטתי וקיויתי שלפחות מחר יהיה יום רגוע ובלי הפתעות ובדיוק שהתחלתי להירדם על הספה בסלון קיבלתי הפתעה שלא ציפיתי לה.
פרק 16 של הסיפור,מקווה שתהנו:)
');){kind=link}