למחרת היום התנהל כרגיל אבל לקראת הערב לפני שאני אמור לפגוש את זאק התכוננתי למקרה שמשהו לא יהיה כשורה ולא יתנהל כמו שאני מתכנן אז התאמנתי קצת בלחימה מאחד הלוחמים שאני מכיר אישית ולקראת השעה שבה אני צריך להיות באגם הגדול התלבשתי ורצתי לכיוון האגם, עמוק בפנים הזאב שלי ואני דאגנו למעיין כי לא ידענו מה איתה אבל הוצאתי את המחשבות האלה והאמנתי בזה שאני יציל אותה וככה המשכתי לרוץ לאגם הכי מהר שאני יכול וכשהייתי ליד האגם ראיתי את זאק ולידו ראיתי את מעיין ושמחתי שהיא בסדר אבל ראיתי שזה לא כל כך מדויק כשהתקרבתי לאגם.
היא הייתה פצועה והיו סימנים שהוא התעלל בה וזה הכעיס אותי ואת הזאב שלי כי מבחינתו אף אחד לא יכול לגעת בה וזה לא נסלח ואז הלכתי לעץ והשתנתי מאחוריו ולבשתי בגדים, זאק חייך ואמר "נו נו נו תראו מי זה, כבר חשבתי שאתה לא תגיע ומעיין פה כבר התחילה לאבד תקווה חחח..." וזה ממש עצבן אותי וצעקתי עליו "חאלס זאק אני פה אז תשחרר אותה אתה הבטחת" והוא הסתכל עלי כאילו אין לו מושג על מה אני מדבר ואמר "הבטחתי שתראה ואתה אבל לא הבטחתי לשחרר אותה אז שנדבר בריידי" ושנינו הסתכלנו אחד על השני במשך כמה דקות ואז הוא המשיך לדבר.
"חשבתי להרוג אותך האמת אבל אז הבנתי שאולי עוד יש לי שימוש בשבילך אז בשביל שמעיין תהיה בחיים יש לי הצעה בשבילך: מה אתה אומר שתהיה חלק מהחבורה שלנו ויחד נפיל את השלטון של האלפא וכל אחד שחושב שהוא מעל כולם, מה אתה אומר בריידי" וראיתי שהוא הניח את המכשיר בצד ואז תוך פחות משנייה האלפא והלוחמים הטובים שלנו קפצו מהשיחים והפתיעו את החבר'ה שזאק הביא איתו והבנתי שזו ההזדמנות שלי ורצתי לכיוון המכשיר אבל זאק ראה את זה ונתן לי בעיטה ישר לפנים אבל קמתי ישר ורצתי שוב והתנפלתי עליו ונשכתי את היד שלו ותלשתי אותה והוא צעק מכאבים אבל אני שמחתי מבפנים.
לקחתי את המכשיר וברחתי לכיוון הבית של האלפא בזמן שהאלפא עצמו והלוחמים ברחו גם הם וזאק נשאר מדמם יחד עם החבר'ה שלו והוא צעק "עוד לא ניצחת בריידי, אני עוד ישיג את המכשיר הזה בחזרה כי אני נשבע לך אז תיזהר" אבל כבר לא הקשבתי וברגע שהגעתי לבית של האלפא חיכיתי לו והבאתי לו את המכשיר והוא אמר שהוא ישים אותו במקום שאף אחד לא יחפש אותו ושמחתי שזה מאחורי ולקחתי את מעיין לבית שלה ושמחתי שהיא בסדר.
ליד הבית שלה דיברנו ובדקתי שהיא בסדר והיא פשוט לא הפסיקה לבכות אבל הרגעתי אותה ואמרתי לה "מה חשבת שאני לא יציל אותך, אני לא מאמין שחשבת ככה חח" והיא נתנה לי מכה ליד אבל היא חייכה ואמרה "אני רק שמחה שבאת להציל אותי ואני שמחה לראות אותך פשוט" והיא חיבקה אותי ואני אותה ולאחר כמה דקות היא נכנסה לביתה ואחרי שאמרנו להתראות הלכתי לכיוון הבית שלי וקיוויתי שזה יהיה הפעם האחרונה שאני אשמע מזאק אבל ידעתי עמוק בפנים שזה כנראה לא תהיה הפעם האחרונה באמת.
חלק 20 של הסיפור, מקווה שתהנו ממנו:) ...
');){kind=link}